<h1>העיטור הלכ' יו"ט מח' י"ח</h1>
<h2>דף כא:</h2>
בש"א לא יחם אדם חמין לרגליו אלא א"כ הוו ראויין לשתיה וב"ה מתירין ועושה אדם מדורה להתחמם כנגדה וב"ש אוסרין. וכ' רבי' אלפסי דווקא לרגליו אבל לגופו לא כדתנן אמרו להן חכמים בחמין שהוחמו ביו"ט אסורין ברחיצה ומותרין בשתיה ולענין רחיצה בחמין שהוחמו בע"ש דוקא בשבת אבל ביו"ט מותר לרחוץ כל גופו בחמין שהוחמו בעיו"ט דלא דבר שחייבין עליו משום שבות אלא משום גזירה. וכי נגזר בשבת אבל ביו"ט לא גזר. ומסתבר' בין קטן בין גדול אסור כל גופו. ירושלמי חד פליסוף. שאל לבר קפרא אבוט שאל לר' לוי סריסא מותר לשתות ואסור לרחוץ א"ל אם תראה סריס מתחבק עם אשתך שמא אינו רע לך א"ל אין וסבי הוא לך כלום א"ל שלא תתפרץ וה"ז שלא יתפרצו כיון שיצא א"ל תלמידיו רבי לזה דחית בקנה לנו מה אתה משיב א"ל והלא כבר נאמר אך אשר יאכל לכל נפש כו' כלומר רחיצה א"צ לכל נפש. וגרסינן התם חמין שהוחמו ביוט. וכן חמין שהוחמו בע"ש וכו' ופסקא מרחיץ בהם כל גופו אברים אברים ועושה אדם מדורה ומתחמם כנגדה דב"ה וב"ש אוסרין ואע"ג דרחיצת גופו אסור לב"ה ה"מ רחיצה משום גזירה דמרחצאות ודבר שא"צ לכל נפש היא אבל מדורה מותר גרסינן בפ' המביא ההיא מדורתא ממטה למעלה שרי מלמעלה למטה אסור וכן ביעתא וכן קדרה וחביתא ופוריא.
